דיכאון חורף

למרות מזג האוויר החמים השנה, והתחושה שנגמר החורף כי הימים חוזרים להתארך – דווקא אז, בסוף דצמבר, רשמית מתחיל החורף. עבור אנשי הקיץ מבינכם זה בטח נראה הגיוני שהחורף יביא איתו דכדכוך, אבל יש גם אנשים שאוהבים חורף, ואני אחת מהן. כפי שאיפה הילד כתבו ב”הביאו את הסתיו” שכשמגיעים הימים הקרים יותר “ליבנו האטום והקר יתרחב וינשום” – ככה אני מרגישה. יש משהו נקי באוויר, יש ריח נעים, האפור דווקא גורם לי להרגיש נחת ורוגע לעומת החום של הקיץ. ובכל זאת – גם אני מרגישה את הדכדוך הזה. מסקרן אותי לדעת – מאיפה מגיע הדיכאון גם אצלי שאוהבת את החורף. האם זאת השפעה חברתית? או אולי זה פיזיולוגי? והאם בכלל יש דבר כזה “דיכאון חורף” כאבחנה פסיכיאטרית?

 

בלוג מאת: נועם נוב

 

אילו הם הימים שבא לי להיות בהם חתול – שתהיה לי פרווה ארוכה וקטיפתית, שאוכל להתקפל לתוך עצמי ולישון במשך שעות על ערימת כביסה שרק יצאה מהמכונה או על אדן החלון שניה לפני שקרן השמש האחרונה נעלמת. אבל, למזלי הרע אני בן אדם, שגם ביום הכי חשוך וקר צריכה לצאת מהמיטה, להתלבש, להתקלח, להכין אוכל, לאכול את האוכל שהכנתי, לעשות כלים, לצאת לעבודה או ללימודים…. למי יש כח לזה? בטח ובטח כשאני צריכה לעשות את כל זה בחורף – כשקר וגשם ורוח בחוץ.

 

אני כמובן לא לבד בתחושה הזו. החורף גורם להרבה אנשים, גם מי שהם אנשי חורף ותמיד יעדיפו קצת קור על הרבה חום של קיץ, לתחושה של עצבות כל שהיא. אותה תחושה יכולה גם להיות נעימה, מעין מלנכוליה מנחמת. כשאני נוהגת בחורף, ורואה את הקרקע ירוקה ופורחת, ואת השמיים אפורים ומלאי עניים, משהו בלב שלי מתרחב, נושם ונרגע. אבל לצד זה, ישנו גם דכדוך, ירידה באנרגיה ובמוטיבציה לעשות דברים. ולפעמים, מדובר ממש בדיכאון חורף לכל דבר.

 

התחלתי מלשאול בפייסבוק וגם כמה חברים, מה דעתם על זה. מאוד הופתעתי לטובה שהרוב המכריע אמרו שלדעתם זה דבר אמיתי לחלוטין, נראה להם הגיוני, ולגיטימי ללכת לקבל עבור זה טיפול. הסיבה שזה הפתיע אותי היא שעדיין יש כל כך הרבה סטיגמות סביב קבלת טיפול נפשי וסביב אבחנות מסוימות, אבל כנראה שיש משהו בתחושה הזאת שהחורף מביא איתו שמשותף להרבה אנשים. אבל, אני גם יודעת שהאנשים שמקיפים אותי הם לא מדגם מייצג, ובטוח יש עור הרבה מאוד דעות שונות.

 

אז פניתי הלאה – הפעם נכנסתי לראות מה יש לגוגל להגיד בנושא, ומסתבר שאכן יש אבחנה כזאת! כלומר לא במדוייק, זה לא נקרא דיכאון חורף אלא “הפרעה רגשית עונתית”, וראשי התיבות שלה באנגלית הם SAD, כמה מתאים ונח. מדובר בתת קטגוריה של דיכאון מג’ורי, או בעצם מדובר, על פי מה שהצלתי למצוא, במצב בו יש את כל התסמינים של דיכאון אבל רק בזמן החורף, וכשמגיע האביב המצב משתפר. האבחנה הזאת ניתנת רק במידה ואין אבחנה של דיכאון מג’ורי, או כל אבחנה אחרת שקשורה בדיכאון שנכונה גם לשאר ימות השנה. אך גם במקרים בו קיים דיכאון מסוג אחר, יש הכרה בכך שבאמת בחורף המצב יכול להתדרדר טיפה.

 

חשוב לי להדגיש, שגם אם לא עומדים בקריטריונים לאבחנה של “הפרעה רגשית עונתית”, זה לא אומר שאותה הרגשה לא טובה נפשית אינה מצריכה או זכאית לטיפול. קופות החולים מציאות היום סדרת טיפולים טלפוניים, של עד 3 טיפולים עם מטפל או מטפלת מקצועיים, מה שיכול להוות פיתרון למי שאינם מעוניינים או אינם זקוקים לטיפול ארוך טווח, אלא רק לקצת תמיכה.
עוד משהו חשוב כשמרגישים קצת ב”דאון”, הוא לנסות בכל זאת לשמור על שגרה כל שהיא. עם כמה שבא לי רק להישאר מתחת לשמיכה ולא לראות אף אדם, אני יודעת כמה פגישה עם חברים טובים או המשפחה מעלה לי את האנרגיות ועושה לי מצב רוח טוב. גם לצאת לפעילות בקהילה, לחוג, ואפילו ליסוע ללימודים בסופו של דבר עשו לי טוב, לצד זאת שמדי פעם כן לקחתי לעצמי יום של פינוק, עם כוס תה ושמיכת טלוויזיה וספר טוב. דאגה לעצמנו בסופו של דבר כוללת יותר ממובן אחד, ובכל הנוגע לשמירה על שגרה ופגישות עם אחרים, ביחד ולחוד, יש לסל שיקום הרבה אפשרויות לעזרה – מועדון חברתי, חוגים דרך תוכנית עמיתים, פגישה עם חונכת או מדריכת שיקום. לא רק ששירותים אלו עוזרים לשמור על שגרה, תמיד אפשר לחשוב ביחד עם אנשים שמבינים אותנו מה עוד אפשר לעשות.

 

אז הנה, מצאתי שלא רק שאני לא לבד בהרגשה הזאת, אלא שיש לזה שם ואבחנה ואפילו תיאוריות שונות על למה זה קורה, ויש גם דברים שניתן לעשות כדי להתמודד עם המצב. ובסופו של דבר, כשמדובר בדיכאון עונתי, גם הזמן יעשה את שלו. החורף יעבור ויגיע האביב ומי שסובלים מדיכאון חורף יתחילו להרגיש יותר טוב. לפעמים, בימים שקשה לי, אני אוהבת לשים שיר שאני מאוד אוהבת של מיכה שטרית, בו הוא שר “נעבור את החורף ואחר כך נראה, באביב”.

 

ואכן בסופו של דבר יגיע האביב, והזמן הוא אכן תרופה שקיימת אבל היא לא היחידה. כשמרגישים לא טוב, בין אם זה דיכאון חורף, דכדוך או אפילו רק צביטה קטנה של סתיו בלב – אפשר וכדאי לפנות לעזרה, בין אם זה מטפל נפשי, רופא משפחה, איזון של טיפול תרופי, תכשירים טבעיים, איש שיקום שמלווה אותנו, או בני משפחה וחברים.

וכן, גם חתול לגמרי יכול לעזור לעבור קצת יותר בנעימות את הימים הקרים והאפורים.

 

״טיפול נפשי בקהילה – הרפורמה בבריאות הנפש״

הזמנת הרצאות לארגונים

מלאו את הטופס ואנו נחזור אליכם בהקדם