• • אחרי שנמלא טופס הסכמה לאשפוז מרצון, נעבור בדיקות רפואיות, נפשיות וגופניות, שלפיהן יוחלט אם יש צורך לאשפז אותנו.

• • תוך חמישה ימים מיום האשפוז שלנו, הצוות בבית החולים ייצור קשר עם קרוב משפחה שלנו בידיעתנו, כדי לקבל ממנו פרטים על מצבנו האישי.

• • יש לנו זכות לא להסכים שידברו עם קרוב המשפחה שלנו.

• • לעומת זאת, אם מדובר במצב חירום ואותו קרוב משפחה הוא האפוטרופוס שלנו, לא נוכל להתנגד לכך שידברו עם קרוב המשפחה.

היכן נוכל להתאשפז?

• • באופן כללי, במקרה שאנחנו זקוקים לאשפוז, נוכל לבחור את בית החולים שנרצה להתאשפז בו.

• • כל בית חולים לבריאות הנפש אחראי על אזור גאוגרפי מסוים. בבית החולים הקרוב למקום המגורים שלנו צריכים תמיד לקבל אותנו.

• • נוכל להתאשפז בבית חולים שאינו נמצא באזור הגיאוגרפי שלנו, אם יש בו מיטות פנויות בזמן שאנחנו מעוניינים להתאשפז.

איזה טיפול רפואי נקבל?

• • ההסכמה להתאשפז מרצון, שחתמנו עליה, כוללת הסכמה לקבל טיפולים רפואיים: מפגשים עם פסיכיאטר, טיפול קבוצתי, טיפול פסיכולוגי וכו’.

• • ההסכמה להתאשפז מרצון אינה כוללת הסכמה לשימוש באמצעי הגבלה [נש1] כגון קשירה ובידוד.

• • אם לא נרצה לקבל את הטיפול הרפואי שהצוות הרפואי ממליץ עליו, או שנסרב לשתף פעולה עם התוכנית הטיפולית, יכולים להחליט לשחרר אותנו.

• • טיפול בנזעי חשמל (ECT) מצריך חתימה נפרדת בטופס מיוחד.

• • חשוב שנדע שגם אם הגענו להתאשפז מרצון ושינינו את דעתנו, אם הצוות הרפואי מחליט שהמצב הנפשי שלנו מצריך אשפוז,  הוא יכול  לבקש להוציא הוראת אשפוז בכפייה ולטפל בנו ללא ההסכמה שלנו.

שחרור מאשפוז

כמטופלים שאושפזו בהסכמה, נוכל בכל זמן לבקש להשתחרר מבית החולים.
• כדי להשתחרר מבית החולים, נחתום על טופס בקשה. במקרים שבהם הצוות יחשוב שאפשר לשחרר אותנו, נשוחרר תוך 48 שעות ממועד הגשת הטופס.
• במקרים שבהם מנהל בית החולים חושב שהמצב שלנו אינו מאפשר שחרור אלא מצריך אשפוז בכפייה, הוא יוכל להחליט לפעול באחת משתי הדרכים הבאות לפי שיקולו:

• • לתת הוראת אשפוז לפרק זמן של עד 48 שעות.

• • לבקש באופן מידי הוראת אשפוז בכפייה מהפסיכיאטר המחוזי.
    תיבת מידע
    פסיכיאטר מחוזי
    • פסיכיאטר מחוזי הוא פסיכיאטר ברשות המדינה, שמונה על ידי שר הבריאות.
    • פסיכיאטר מחוזי הוא אחד משלושת הגורמים שבמסגרת סמכותם יכולים להורות על אשפוז בכפייה (השניים האחרים הם בית המשפט ומנהל בית חולים פסיכיאטרי).

מהם מרכזים לטיפול יום ואשפוז יום?

• • המרכזים לטיפול יום ואשפוז יום הם חלק מהמערך האמבולטורי (טיפול שאינו באשפוז מלא) באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

• • המרכזים מהווים שלב ביניים עבור אנשים עם מוגבלות נפשית בין מגורים בקהילה לאשפוז בבית חולים.

• • בדרך כלל מרכזי טיפול יום צמודים למרפאות בקהילה ומרכזים לאשפוז יום צמודים לבתי החולים.

• • מטרת המרכזים היא להעניק טיפול אינטנסיבי במסגרת תומכת, ועל ידי כך להתמודד עם התקפים ומצבי משבר שלא ניתן לטפל בהם בטיפול מרפאתי.

• • מטרה נוספת היא להביא את המטופל לאיזון נפשי ותפקודי, למנוע אשפוז מלא ולאפשר המשך חיים בקהילה והשתתפות בתוכניות טיפול ושיקום.

• • הטיפול היומי כולל: טיפול ומעקב תרופתי, טיפול פסיכותרפיסטי (בשיחה) פרטני וקבוצתי ואבחון שיקומי.

• • המסגרת פועלת 5 ימים בשבוע והמטופלים נמצאים בה במשך 6-7 שעות ביום.

• • המסגרת כוללת ארוחת בוקר קלה, ארוחת צהריים, שתיה חמה וקרה.

• • הצוות המקצועי במרכזים הוא בעל מיומנות וניסיון בתחום האבחון והטיפול וכולל: פסיכיאטרי, אחים/אחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק.

• • לרשימת המרכזים באתר משרד הבריאות

מי זכאי לשירות זה?

אנשים מגיל 18 ומעלה הסובלים מהפרעה נפשית או ממחלת נפש במצב חריף, שבגלל מצבם זקוקים למסגרת טיפול יומית פעילה, אך אינם זקוקים לטיפול במסגרת אשפוז מלא, ויש להם מסגרת משפחתית (או טיפולית) תומכת בקהילה.

כיצד ממשים זכות זו?

• • הקבלה למרכזים לטיפול יום או אשפוז יום נעשית באמצעות הפניה של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

• • קבלת המטופל כוללת בדיקת רופא למטרת אבחון וקביעת תוכנית אבחון וטיפול ראשונית.

• • בתוך 3 ימים ממועד קבלת המטופל לטיפול, תגובש תוכנית הטיפול ביחד עם המטופל ובאישור המטפל האחראי.

• • השירות במרכזים ניתן למטופלים ללא תשלום.