• בהתאם לחוק לרון, אנשים עם מוגבלות שהשתלבו בשוק העבודה, יוכלו להמשיך לקבל קצבה.
• הסכום הכולל שנקבל מעבודה ומקצבה, יהיה תמיד גבוה יותר מסכום הקצבה לבד.
• סכום ההכנסה שמשפיע על הקצבה משתנה בהתאם לדרגת אי הכושר.
• כלומר, ככל שההכנסה שלנו מעבודה תגדל, כך תפחת הקצבה שלנו באופן הדרגתי, בהתאם לדרגת אי-הכושר שלנו.

• נחפש באתר המוסד לביטוח לאומי: : “לעבוד ולקבל קצבת נכות”
• תחת הכותרת “כמה אפשר להרוויח ולהמשיך לקבל קצבה”, נבחר את דרגת אי-הכושר שלנו וכך נוכל לראות את הסכומים השונים.

הטבה היא הנחה שמקבלי קצבת נכות זכאים לה במוסדות ובארגונים נוספים (למשל בתחבורה ציבורית או בתשלומי ארנונה).
• במקרה שהתחלנו לעבוד, לא נפסיד את ההטבות שמגיעות לנו כמקבלי קצבה (בתחומים כמו בריאות, תחבורה ודיור).
• במידה שהגענו לתקרת השכר ונפסיק לקבל את הקצבה, הזכאות להטבות תימשך שלוש שנים מרגע הפסקת הקצבה. הזכאות להטבות תתחדש אם נשוב לקבל את הקצבה.

• מענק עבודה הוא תוספת הכנסה שמשולמת על ידי רשות המיסים לבעלי הכנסות נמוכות, עובדים בני 23 ומעלה עם ילדים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים.

פרטים נוספים לגבי ההגדרה של הכנסה נמוכה אפשר לקבל באתר  “כל זכות”

• הזכאות וגובה המענק תלויים בגורמים שונים, ביניהם גובה ההכנסה שלנו וגובה ההכנסה של בן/בת הזוג שלנו.
• למענק זה אין קשר למוגבלות שלנו.
• הזכאות למענק היא שנתית, ולכן צריך להגיש בכל שנה בקשה חדשה.
• נוכל לבדוק את הזכאות שלנו למענק עבודה על ידי שימוש במחשבון של רשות המיסים.

• אדם עם מוגבלות שנראה כי יש לו יכולת עבודה מופחתת בתפקיד שהוא מבצע או אמור לבצע במקום העבודה, רשאי להגיש בקשה למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לקביעת שכר עבודה שמותאם ליכולת העבודה שלו בפועל.
• קביעת השכר המותאם נעשית על ידי אבחון במקום העבודה.
• האבחון נעשה על ידי מאבחנים מוסמכים מטעם משרד העבודה והרווחה.
• באבחון בודקים את יכולת העבודה שלנו בהשוואה לעובד בלי מוגבלות שמבצע תפקיד דומה.
• שכר המינימום המותאם מחושב באחוזים משכר המינימום הכללי, שהוא 5,300 ₪ בחודש (נכון לשנת ל2020).
• המעסיק חייב לשלם לנו את השכר שהותאם עבורנו, או שכר גבוה יותר.

• כדי לבצע את התאמת השכר, צריך להגיש בקשה למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.
• את הבקשה רשאים להגיש אנחנו (אנשים עם מוגבלות ויכולת עבודה מופחתת), או מיופה כוח מטעמנו (אדם שאישרנו לו להגיש את הבקשה בשמנו, לדוגמה: מלווה תעסוקתי), או אפוטרופוס שלנו.
• המעסיק לא יוכל להגיש את הבקשה בשמנו.