• במהלך השירות הצבאי אפשר לפנות לקב”ן דרך המפקד הישיר, דרך הרופא במרפאת היחידה, או לפנות ישירות לקב”ן של היחידה.
• המלצת הצבא היא לפנות דרך המפקד, כדי שהמפקד יהיה מעורב ויוכל גם להעביר חוות דעת.
• מטרת הצבא היא לנסות לסייע לחיילים שמתמודדים עם קשיים נפשיים לשרת שירות משמעותי בצבא, אבל במקביל גם למנוע סיכון חיי אדם.
• לכן הצבא מעודד ערבות הדדית בין חיילים, כך שישתפו במקרה שחבר נמצא במצוקה וזקוק לעזרה.
• כאשר מפקד חושב שחייל זקוק לעזרה נפשית, הוא יכול להפנות אותו לקב”ן גם במקרה שהחייל לא פנה אליו ביוזמתו ולא שיתף אותו בקשיים שלו.
• במפגש עם הקב”ן יוחלט אם יש צורך בפגישה נוספת לצורך הסבר והכוונה, או ביותר משתי פגישות.
• חייל שסובל ממצוקה ורוצה להמשיך לקבל עזרה, יוכל להמשיך לקבל את העזרה הנחוצה לו כל עוד הצורך קיים.
• יש מקרים שבהם בעקבות פגישה עם קב”ן, ייעשה שינוי בשיבוץ לתפקיד, או שהחייל יקבל פטור (שחרור) מהשירות הצבאי.

• חשוב לדעת: בתור חיילים יש לנו הזכות להיות מטופלים באופן פרטי מחוץ לצבא, וזאת באישור של קב”ן.
• כדי לקבל טיפול מחוץ לצבא, נצטרך לחתום על טופס טיפול אזרחי, שבו אנו מתחייבים לממן את הטיפול, ולהחתים את המטפל שמתחייב לעדכן את הקב”ן במקרים חריגים.
• כמו כן, המטפל יתבקש למסור לקב”ן סיכום טיפול כללי אחת לכמה חודשים.

• הקב”ן חייב לשמור על סודיות לגבי תוכן המפגשים עם החייל, ואסור לו להעביר מידע לגורמים אחרים, אלא במצבי סיכון לחייל עצמו או לאחרים.
• אם חייל נמצא במצב של סכנה לאובדנות, הקב”ן מחויב לשתף את המפקד ו/או את משפחת החייל.
• מעבר למצבי סיכון, הקשר עם הורי החייל יכול להתקיים רק בידיעת החייל ובהסכמתו.

לסיום, חשוב שנזכור:

• הצבא הוא מסגרת ייחודית ומאתגרת שדורשת תפקוד והתמדה, ולכן לא כל אדם מתאים לה.
• ההחלטה הסופית לגבי ההתאמה לשירות הצבאי היא של הגורמים המוסמכים מטעם הצבא, שכן זה תחום מומחיותם.
• המטרה החשובה ביותר היא להיטיב עם האדם ולשמור על חייו ובריאותו.
• אדם שנמצא לא מתאים לשירות צבאי מסיבות גופניות או נפשיות, יכול לשרת בצבא בהתנדבות או להשתלב במסגרות אחרות של עבודה, לימודים והתנדבות באזרחות.