השלב הראשוני בפנייה לאיש מקצוע. אבחון והערכה נעשים בפגישה שלנו עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש (פסיכולוג/ית, פסיכיאטר/ית). מטרת האבחון והערכה היא לברר מהי הבעיה הנפשית ומהם הטיפולים שיכולים לעזור.
איגרות חוב מיועדות
איגרות חוב המונפקות על ידי הממשלה בריבית קבועה ואינן נסחרות בבורסה. הריבית הקבועה משמשת כתשואה מובטחת לרוכשים. איגרות אלה הונפקו בעבר לכל מכשירי ההשקעה לטווח ארוך והנפקתן לחברות הביטוח הופסקה ב1990. כיום רק החוסכים בקרנות פנסיה נהנים מאיגרות אלה.
האדם שמלווה אותנו בשירותי סל שיקום בתחומים השונים למשל: תעסוקה, דיור, פנאי. איש השיקום הוא הגורם המקצועי שמלווה אותנו בתהליכים ועוזר לנו להגדיר את המטרות שלנו בקבלת השירות.
אשפוז שההחלטה לגביו נעשתה על ידנו ומתוך רצון חופשי שלנו. האשפוז נועד למקרים בהם אנחנו זקוקים לטיפול מקיף יותר בגלל שינוי משמעותי לרעה במצבנו הנפשי.
שהות (שכוללת לינה) של אדם במחלקה פסיכיאטרית או בבית חולים פסיכיאטרי לצורך השגחה, בדיקות וקבלת טיפול.
שלב הכרחי לפני אשפוז בכפייה. החוק קובע שלא ניתן לאשפז אותנו בכפייה בלי שנבדקנו לאחרונה על ידי פסיכיאטר. בהתאם לכך, הפסיכיאטר המחוזי יכול להוציא הוראה לבדיקה בכפייה. הפסיכיאטר המחוזי מחליט אם מדובר בבדיקה דחופה בכפייה או בבדיקה לא דחופה בכפייה, וזאת בהתאם למצב הנפשי שלנו והתנאים המצוינים בחוק לצורך כל אחת מהבדיקות.
סכום כסף שנקבל מבית החולים שאנחנו מאושפזים בו, עבור הלילות שבהם היינו בחופשה ולא שהינו בבית החולים.
דירוג שנקבע לפי ציוני המבחנים הפסיכוטכניים. מבחנים פסיכוטכניים הם מבחנים שבודקים את היכולות והכישורים שלנו שקשורים לתהליכי חשיבה. בדרך כלל במבחנים כאלה יש חלקים פסיכולוגיים (שקשורים לאישיות), כמותיים (חשבון), מילוליים (שקשורים לשפה) וצורניים (שקשורים ליכולת שלנו לזהות ולהתאים צורות).
דרגה שנקבעת על ידי המוסד לביטוח לאומי לאחר קביעת הנכות הרפואית. דרגת אי-כושר מציינת באיזו מידה (חלקית, מלאה או בכלל לא) נפגעה היכולת שלנו לעבוד ולהרוויח כסף עקב הנכות הרפואית שנקבעה לנו.
שינויים והתאמות שהצבא נותן לחיילים במהלך השירות הצבאי לפי הצורך. למשל: לאפשר לחיילים שזקוקים לכך לצאת לחופשות רבות יותר בבית, או לקבל הפסקות ארוכות יותר במהלך היום.
מסמך שמוצאים לפני אשפוז שלנו בכפייה. הגורמים שמוסמכים להוציא הוראת אשפוז הם: הפסיכיאטר המחוזי, בית משפט (באמצעות צו) ומנהל בית חולים פסיכיאטרי.
זכות מתוקף החוק, שלפיה אנחנו רשאים להתלונן על כל מקרה של פגיעה בזכויות שלנו במהלך האשפוז או בשלבים שלפניו.
הנחה שמקבלי קצבת נכות זכאים לה במוסדות וארגונים שונים, ביניהם: תחבורה ציבורית ותשלומי ארנונה.
העדפת מועמדים עם מוגבלות שיכולים לבצע את התפקיד בצורה טובה בדומה לשאר המועמדים למשרה. העדפה מתקנת היא אחת הדרכים לעודד שילוב של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ולתקן את ההפליה שנעשתה במשך שנים רבות.
מצב שבו אנחנו מרגישים שאנחנו מקבלים יחס שונה (לרעה) משאר האנשים. הפליה יכולה להיעשות על רקע של גורמים שונים: מוגבלות, גיל, מגדר ועוד.
תהליך שינוי שנכנס לתוקף בשנת 2015. במסגרת השינוי האחריות על הטיפול הנפשי עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים. מטרת הרפורמה היא לשפר ולהרחיב את הטיפול הנפשי שאנחנו מקבלים בקהילה.
שינויים או עזרים שיכולים לעזור לנו לבצע את תפקידנו במקום העבודה. ההתאמות משתנות מאדם לאדם בהתאם לצרכים. בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המעסיק חייב לתת לנו את ההתאמות הדרושות לנו במקום העבודה.
ועדה שמתכנסת בדרך כלל בבית החולים שבו אנחנו מאושפזים. חברי הוועדה הם: משפטן ושני פסיכיאטרים. הם לא מכירים אותנו והם אינם רופאים במחלקה שבה אנחנו מטופלים. תפקידה של הוועדה הוא לבדוק שלא נאושפז בכפייה ושלא נקבל טיפול מרפאתי בכפייה, אלא אם כן מתקיימים התנאים בחוק שמחייבים זאת. בנוסף, הוועדה דנה בהארכות האשפוז שלנו.
ועדה שמטרתה להעריך את המצב הבריאותי ולקבוע את הפרופיל שלנו. הוועדה מתכנסת אחרי שיש המלצה מקב”ן או פסיכיאטר, והגורמים המשתתפים בה בדרך כלל הם קב”ן וקצין מיון.
ועדה במוסד הרפואי, שתפקידה לקבל החלטות במקרים מיוחדים כמו: אי-מסירת מידע למטופל, מתן טיפול רפואי בניגוד לרצון המטופל ועוד. ועדת האתיקה מורכבת משישה חברים: יושב ראש הוועדה, שני רופאים מומחים (כל אחד מתחום התמחות אחר), פסיכולוג או עובד סוציאלי, נציג ציבור או איש דת ואחות מוסמכת.
ועדה של סל שיקום שמטרתה לבחון (לרוב אחרי שנה) את האופן שבו אנחנו משתמשים בשירותי סל שיקום, לבדוק אם אנחנו זקוקים לשירותים נוספים ומהן המטרות שלנו להמשך.
ועדה בה יושבים נציגים מסל השיקום. מטרת הוועדה היא להכיר אותנו ואת הרצונות שלנו, ולהתאים לנו שירותי שיקום בתחומי החיים השונים.
זכות שלפיה אנחנו רשאים לקבל התרשמות של גורם מקצועי טיפולי נוסף בעניין בטיפול בנו. בקשת חוות דעת נוספת צריכה להיעשות ביוזמה שלנו, והמוסד הרפואי צריך לסייע לנו בכך.
תיקון משנת 2009 לחוק הביטוח הלאומי, שקובע שאנשים עם מוגבלות שהשתלבו בשוק העבודה, יוכלו להמשיך לקבל קצבה.
נחקק בשנת 1998, החוק קובע שלכל אדם יש זכות להשתתף באופן שוויוני ופעיל בכל תחומי החיים. החוק מתייחס גם לשוויון הזדמנויות בעבודה.
נחקק בשנת 2000, החוק מגדיר את השירותים שיוכלו לסייע לאדם להשתלב בקהילה, השירותים האלה נקראים סל שיקום.
תהליך שמתבצע למקבלי קצבת נכות מביטוח לאומי בזמן אשפוז מלא, ולפיו תתחלק הקצבה בין המאושפז לבית החולים שבו הוא מאושפז.
התחייבות של קופת החולים שלנו לשלם עבור טיפול שאנחנו מקבלים במרפאה חיצונית. הטופס הוא גם אישור למספר הטיפולים שקופת החולים מאשרת לנו לקבל. במידת הצורך, המטפל יכול להמליץ על המשך טיפול וקופת החולים מחדשת את הטופס.
לא מצאת את המושג שחיפשת?
״טיפול נפשי בקהילה – הרפורמה בבריאות הנפש״
מלאו את הטופס ואנו נחזור אליכם בהקדם