ההפניה של  מועמד לשירות ביטחון (מלש”ב) להערכה בנושא של בריאות הנפש לא נעשית באופן אוטומטי. יש כמה אפשרויות שיכולות להוביל להפניה כזאת:

1. אנחנו יכולים להגיש בקשה ללשכת הגיוס, בתוספת מסמכים רלוונטיים מהמטפל/ת או מהמטפלים שלנו בקהילה. אפשר להגיש בקשה לבדיקה כזו באמצעות היישומון (אפליקציה) “מתגייסים ברשת” או באמצעות פנייה למוקד “הלשכה המקוונת” באתר מיטב.
2. ייתכן שנקבל הפניה על סמך נתונים שעולים מהשאלונים האישיים שמילאנו לקראת הצו הראשון או מהשאלונים שמולאו על ידי רופא/ת המשפחה שלנו.
3. ההחלטה להפנות אותנו להערכה יכולה להתבסס על המידע שעולה בזמן הבדיקה שלנו על ידי הרופא במסגרת צו הגיוס הראשון.
4. ההחלטה יכולה לנבוע מהמידע שעולה מהריאיון האישי עם המאבחן הפסיכוטכני במהלך צו הגיוס הראשון.
5. ההחלטה יכולה להתבסס על מידע שהצבא מקבל ממחלקות האשפוז. חשוב לדעת שהמידע לא מתייחס לכל המאושפזים, אלא רק לאלה שמנהל בית החולים החליט לדווח עליהם.
6. ההחלטה יכולה להתבסס על מידע שעולה מדוחות המועברים לצה”ל לפי החוק ממשרד הבריאות, מהמוסד לביטוח לאומי וממשטרת ישראל.

• תחילת השירות היא תקופה מאתגרת שיכולים להתעורר בה קשיי הסתגלות. אירועי חיים קודמים יכולים להפריע להשתלבות שלנו בצבא ולהשפיע על קשיים חדשים שיופיעו בעקבות המפגש עם המערכת הצבאית. חשוב להיות מודעים לקשיים האפשריים וחשוב לא פחות למסור לצבא את המידע עלינו כדי שיוכל להתחשב בנו ולהתאים את השירות ליכולות ולצרכים שלנו.
• אבחנה נפשית וטיפול נפשי או תרופתי לא מהווים סיבה אוטומטית לפטור משירות צבאי. כל מקרה ייבדק באופן אישי וייעשה מאמץ לממש את הזכות לשירות צבאי לכל מועמד לשירות ביטחון (מלש”ב) ולהתאים את תנאי השירות והתפקיד בצורה הטובה ביותר שאפשר.
• כדי לאפשר התאמה והערכה טובה, המלצת הצבא למועמדים לגיוס היא להיות גלויים ולשתף במרב המידע. חשוב לשתף מראש לגבי המצב הנפשי ולא להסתיר מידע. זאת כדי שהצבא ייתן את המענה הטוב ביותר ויסייע למלש”ב לשרת שירות שתואם ככל האפשר את כישוריו.
• כאשר הצבא מקבל מידע מהמועמד לשירות ביטחון (מלש”ב) לפני הגיוס והמיון מבוצע בצורה טובה, המלש”ב יכול לקבל הגנות מסוימות בטירונות ואפשר להתאים את תנאי השירות שלו למצבו. דוגמאות להגנות ולהתאמות יכולות להיות למשל:

–   פטור משמירות

–   פטור מתורנויות

–   שירות בבסיס קרוב לבית

–   יציאות הביתה לעיתים קרובות.

• אנחנו יכולים להגיש בקשה לפני הגיוס להתחשבות במצבנו הנפשי באמצעות היישומון “מתגייסים ברשת” או באמצעות פנייה למוקד “הלשכה המקוונת” באתר מיטב.

• הקב”ן מנהל איתנו שיחה שמתמקדת באירועי חיים משמעותיים, החל מהילדות ועד ההתבגרות.
• בשיחה עם הקב”ן אנחנו יכולים להגיד מה הרצונות והעדיפויות שלנו לגבי התפקיד שיהיה לנו בצבא, ואילו תפקידים אנחנו לא רוצים לקבל.
• השיחה עוסקת גם ביכולות החברתיות שלנו, בגורמי התמיכה שיש לנו וברקע הלימודי והתעסוקתי שלנו (במקרה שעבדנו לפני גיל 18).
• הקב”ן בודק את ההתפתחות, היכולות והמסוגלות שלנו.
• הקב”ן מעריך עד כמה אנו מתאימים לשירות בצבא ואם יש הגנות או תמיכה נפשית שנצטרך.
• הקב”ן מעריך את הסיכויים שיהיו לנו קשיים להשתלב בצבא.
• הקב”ן יכול לקבוע שאנחנו לא מתאימים לשירות צבאי.
• בסוף השיחה הקב”ן יגיד לנו מה המלצתו.
• אפשר וכדאי לבקש מהקב”ן הסברים לגבי ההחלטה.
• כמו כן, אפשר, בתיאום מראש, להגיע לפגישה עם הקב”ן יחד עם מלווה. את הבקשה יש להפנות ל – meitav@idf.gov.il

• ועדה רפואית היא ועדה שאנו מוזמנים אליה כדי להעריך את המצב הבריאותי שלנו.
• הוועדה קובעת את הפרופיל שלנו.
• בוועדה יושבים בדרך כלל קב”ן וקצין מיון.
• הוועדה הרפואית מתכנסת אחרי שיש המלצה מקב”ן או מפסיכיאטר.
• אנחנו יכולים לבקש בוועדה לשנות את ההמלצה הקודמת של הפסיכיאטר או הקב”ן לגבי הפרופיל שלנו, במקרה שאנחנו לא מרוצים ממנה.
• אפשר להגיע לוועדה הרפואית עם מלווה.

• במקרה שאנחנו לא מסכימים עם החלטת הוועדה הרפואית לגבינו, יש לנו אפשרות לערער על כך.
• את הערעור צריך להגיש בכתב תוך 30 יום ללשכת הגיוס או למוקד פניות חיל הרפואה.טלפון: 03-7374920, פקס 076-5399691, מייל: med.perach@digital.idf.il
• במידת הצורך, ועדה עליונה שכוללת כמה אנשי מקצוע תתכנס כדי לדון בערעור ולקבל החלטה.

• הבחירה של התפקיד בצבא שמתאים לנו נעשית בהתאם לדירוג האישי שלנו, שנקבע לפי הפרופיל, הקב”א, הקה”ס והדפ”ר שלנו.
• בתהליך המיון לשירות יש ראיונות ומבדקים שמטרתם לאתר את התפקיד המתאים ביותר עבורנו.
• שלבי ההערכה השונים נערכים מצו הראשון ועד תאריך הגיוס.
• בראיונות יש לנו אפשרות להגיד מה הרצונות שלנו ומה חשוב לנו לגבי השירות הצבאי, וגם להגיד מה אנחנו לא רוצים.
• כדאי להתכונן לראיונות בעזרת אנשים שאנחנו סומכים עליהם, כדי שנוכל להסביר את עצמנו טוב יותר.