בפגישות הראשונות עם הפסיכיאטרית רק הנהנתי. אני מתמודד עם חרדה חברתית, שכנראה ליוותה אותי גם במפגשים אתה. פחדתי לשאול הרבה שאלות, כדי שהיא לא תחשוב שאני נודניק. מאוחר יותר הבנתי שהשאלות שלי חשובות, כי הן עוזרות לי להבין טוב יותר את המצב שלי. התחלתי לבוא לפגישות עם רשימת שאלות מסודרת, והפסיכיאטרית ענתה על כולן בסבלנות.
עמרי, בן 24, דימונה
האם מותר לנו להביא מלווה לטיפול הרפואי?
מי יכול להיות מלווה?
יש לנו זכות להביא מלווה למפגש שלנו עם מטפל. אלה הכללים במקרה כזה:
מתי אסור לנו להכניס מלווה למפגש עם מטפל?
בכל מקרה, המטפל חייב להסביר לנו למה הוא לא מוכן להכניס את המלווה לחדר.
מאז שאובחנתי עם הפרעה דו-קוטבית, אני מבקשת מאימא שלי שתצטרף אליי לפגישות עם מטפלים, בייחוד אם מדובר בפגישה ראשונה. לפעמים קשה לי להיות מרוכזת במהלך הפגישה, או שאני מתרגשת מדי. מרגיע אותי שהיא איתי. היא גם תמיד זוכרת את הדברים שהמטפלים אומרים.
מרי, בת 33, חיפה.
הזכות לפרטיות ולכבוד בטיפול רפואי
יש לנו זכות לכבוד ולפרטיות לאורך כל תהליך הטיפול הרפואי.
יש לנו זכות לדבר עם המטפל בחדר סגור ובאופן אישי.
במידה שיש אנשים נוספים בחדר, יש לנו זכות לבקש להשתמש בווילון או בפרגוד, כדי לשמור על הפרטיות שלנו.
יש לנו זכות להגיד שאנחנו לא רוצים שסטודנט או מתמחה ייכנסו לחדר בזמן הטיפול שלנו.
האם מותר לנו לקבל ייעוץ מקצועי נוסף?
יש לנו זכות להתייעץ עם מטפל נוסף לגבי המצב הרפואי שלנו.
ייעוץ מקצועי נוסף נקרא “חוות דעת”.
חוות דעת רפואית נוספת היא פנייה למטפל נוסף, שייתן לנו את דעתו המקצועית לגבי מצבנו הרפואי.
אם אנחנו מעוניינים בחוות דעת נוספת, המטפל שלנו חייב לעזור לנו למצוא מטפל מקצועי נוסף שנוכל להתייעץ איתו.
הפסיכיאטרית שנפגשתי איתה קבעה כי אני סובל מדיסתימיה. הערכתי אותה מאוד, ובכל זאת היה חשוב לי לשמוע את דעתו של רופא נוסף. היא הפנתה אותי לרשימה של פסיכיאטרים שמתוכה בחרתי, ועזרה לי לרכז את כל המידע הרפואי הנחוץ לטובת הפגישה. לאחר קבלת חוות הדעת השנייה שבאמת מדובר בדיסתימיה, חזרתי אליה להמשך טיפול. הדבר עזר לי להסיר את הספקות והחששות שהיו לי בנוגע לאבחנה, ולהתרכז בהחלמה.
אביתר, בן 38, אשדוד
האם מותר לאדם אחר להחליט לגבי הטיפול שלנו?
יש לנו זכות לתת לאדם אחר, שאנו בוחרים, אישור להחליט לגבי הטיפול שאנו מקבלים.
אדם זה נקרא “מיופה כוח”.
אישור כזה נקרא “ייפוי כוח רפואי מתמשך”.
ייפוי כוח כזה יכול לעזור לנו להתארגן למצב שבו לא נוכל לקבל החלטות בעצמנו.
האישור שאנו נותנים עכשיו ייכנס לתוקף (יתחיל לפעול) רק במצב שבו לא נוכל לקבל החלטות בעצמנו.
אנחנו נותנים את האישור הזה על ידי חתימה על מסמך שנכתב ונחתם על ידי עורך דין.
הזכות שלנו להסכים או לא להסכים לטיפול
מהי הסכמה מדעת?
הסכמה מדעת היא הסכמה לקבל את הטיפול הרפואי.
המטפל חייב להסביר לנו על הטיפול ועל ההשפעה שיכולה להיות לטיפול עלינו.
חשוב שנבין מה הטיפול לפני שאנחנו מסכימים לקבל אותו.
אנחנו יכולים גם להחליט שאנחנו לא מסכימים לקבל את הטיפול.
באילו מקרים מותר לטפל בנו ללא ההסכמה שלנו?
מותר לטפל בנו ללא ההסכמה שלנו במקרים מיוחדים, שבהם אנחנו לא יכולים להבין את כל המידע ולקבל החלטה על הטיפול שנקבל (לדוגמה: במצב פסיכוטי).
במקרים כאלה המטפל לא חייב לקבל את ההסכמה שלנו לטיפול. הוא יכול לקבל החלטה בשבילנו.
אם יש לנו אפוטרופוס לגוף, המטפל חייב לקבל את האישור של האפוטרופוס לטיפול שנקבל. אפוטרופוס לגוף הוא אדם או ארגון שבית המשפט ממנה כדי לדאוג לעניינים הבריאותיים שלנו במצב שבו אנו לא יכולים לקבל החלטות בעצמנו.
האם אנחנו יכולים לקבל מבקרים בזמן האשפוז בבית חולים?
יש לנו זכות לקבל מבקרים בזמן שאנחנו מאושפזים בבית חולים.
בית החולים חייב לקבוע זמנים סבירים לביקור המאושפזים, בשעות שונות ביממה. הזמנים האלה נקראים “שעות ביקור”.
המבקרים יוכלו להגיע רק בשעות הביקור הקבועות במחלקה.
בית החולים צריך להודיע לנו בעת הקבלה לאשפוז מהן שעות הביקור ולפרסם אותן באופן בולט.
אם לא קיבלנו מידע על שעות הביקור בעת הקבלה לאשפוז, יש לנו זכות לבקש לקבל אותו.
כיצד אנחנו יכולים להתלונן על הטיפול בנו?
יש לנו זכות לפנות בתלונה לגורמים הרלוונטיים ולקבל תשובה בנוגע לתלונה שלנו.
אם יש לנו טענה או תלונה על הטיפול שקיבלנו, צריך להפנות אותה לאחד מהגורמים הבאים:
לאחראי על זכויות המטופל בבית החולים
לממונה על פניות הציבור בקופת החולים
נציבות קבילות הציבור לחוק בריאות ממלכתי.
״טיפול נפשי בקהילה – הרפורמה בבריאות הנפש״
מלאו את הטופס ואנו נחזור אליכם בהקדם