טיפול נפשי הוא טיפול שיכול לעזור לנו לשפר את החיים שלנו. כמו כל טיפול רפואי אחר, גם טיפול נפשי אפשר לקבל בקהילה.
טיפול בקהילה הוא טיפול שמקבלים במרפאה של קופת החולים או במרפאות החוץ של בתי החולים, בזמן שאנחנו גרים בבית או בהוסטל. 
כיום, רוב האנשים שמקבלים טיפול נפשי, מקבלים את הטיפול במרפאות בקהילה.           
קופת החולים אחראית לתת לנו טיפול לנפש וטיפול לגוף.     

בחלק זה של האתר יש מידע על הזכויות לקבלת טיפול נפשי בקהילה.

*סרטון של ידידה

תקציר:  למה טיפול נפשי בקהילה כל כך חשוב לאיכות החיים שלנו?

ידידה, עמיתה לזכויות, מספרת על הטיפול הנפשי שקבלה בקהילה ואיך הטיפול סייע להתמודדות שלה עם הקושי הנפשי ולתהליך ההחלמה שלה.

הטיפולים שניתן לקבל כיום בקופות החולים רבים ומגוונים, ביניהם: טיפול באמצעות שיחות, טיפול התנהגותי, טיפול קבוצתי, טיפול יום במרפאה, מפגשים עם אחות, הדרכה למשפחה, טיפול זוגי ועוד.

יש לנו את הזכות לקבל את הטיפול הנפשי בזמן המתנה סביר ובמרחק סביר ממקום המגורים שלנו.
אנחנו יכולים לקבל את הטיפול הנפשי בקופות החולים וכמו כן במרפאות ציבוריות לבריאות הנפש של משרד הבריאות, מרפאות חוץ של בתי חולים פסיכיאטריים או מרפאות של ספקים או ארגונים אחרים.
חשוב שנדע ששמירה על הסודיות של המידע הרפואי שלנו היא אחת הזכויות החשובות שלנו. בכל הנוגע למיצוי זכויות בבריאות הנפש, דרגת השמירה על הסודיות היא הגבוהה ביותר.        
במקרים שבהם הזכויות שלנו מופרות, יש לנו את הזכות להתלונן וחשוב שנעשה זאת. תלונות אפשר להפנות לנציבות קבילות הציבור לחוק בריאות ביטוח ממלכתי.

בשנת 2015 נכנסה רפורמה (תהליך שינוי) בבריאות הנפש. המטרה של הרפורמה הייתה לשפר ולהרחיב את הטיפול הנפשי שאנחנו מקבלים בקהילה.

*סרטון של עדי נעמן

קישור לסרטון: 

תקציר:  כל אזרח בישראל יכול לקבל טיפול נפשי בקהילה!

עדי נאמן, ממשרד הבריאות, מסבירה שבזכות הרפורמה בבריאות הנפש כל אזרח בישראל שמתמודד עם מצוקה נפשית יכול לקבל טיפול נפשי, בדיוק כמו טיפול גופני, בקופת החולים.

    איך ואיפה מקבלים טיפול נפשי בקהילה?

מי יכול לקבל טיפול?

כל תושב ישראל שיש לו מצוקה (בעיה) נפשית, יכול לקבל טיפול.
בכל מצב של מצוקה נפשית, חשוב לפנות כדי לקבל טיפול.
יש סוגים שונים של טיפולים בבריאות הנפש שאפשר לקבל.
טיפול נכון יכול לשפר את המצב שלנו ואת איכות החיים שלנו.
איש מקצוע בבריאות הנפש יפגוש אותנו ויחליט אם אנחנו זקוקים לטיפול, ואם כן, איזה טיפול נקבל.

למי פונים כדי לקבל טיפול?

כדי להתחיל את התהליך, אנחנו פונים לקופת החולים.
כדאי לפנות לרופא המשפחה.
דרך רופא המשפחה נקבל הפניה לפגישה עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש .
בחלק מקופות החולים יש אפשרויות נוספות להגיע לפגישה עם איש מקצוע בבריאות הנפש.
אפשר לקבל פרטים במוקד (הטלפון) של קופת החולים.

מוקד קופת חולים כללית: 2700*
מוקד קופת חולים לאומית: 507*
מוקד קופת חולים מאוחדת: 3833*
מוקד קופת חולים מכבי: 3555*

*סרטון של אלה

תקציר: צריך אומץ לפנות לעזרה ולבקש טיפול נפשי. עובדי תוכנית “עמיתים לזכויות” חולקים מהניסיון שלהם ומספרים כיצד מתגברים על הקושי, על תקווה ועל החלמה.

     מה קורה בפגישה הראשונה עם איש המקצוע בבריאות הנפש?

איש המקצוע ייפגש איתנו וישמע מה מפריע לנו בחיי היום-יום שלנו.
איש המקצוע יקבע לנו אבחנה (שֵׁם לבעיה) או חשד לאבחנה (אפשרות שיש לנו בעיה).
האבחנה היא חלק הכרחי (חשוב) בתהליך כדי לקבל טיפול נפשי.
לפי האבחנה, אנחנו יכולים לקבל את הטיפול שהכי מתאים לנו.
האבחנה יכולה להשתנות או להתבטל בהמשך.

    איפה אפשר לקבל טיפול נפשי?                     

קופת החולים אחראית על כך שנקבל את הטיפול הנפשי שאנחנו צריכים.
קופת החולים יכולה לדאוג שנקבל את הטיפול ב:

• מרפאה של קופת החולים.
• מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש של משרד הבריאות
• מרפאות חוץ של בתי חולים פסיכיאטריים
• מרפאות של סַפָּקִים או ארגונים אחרים, למשל: “בית חם”, “תפארת בית חם”, “מרק”ם”, “עמך”, “האגודה לבריאות הציבור”.

במרפאות האלו אפשר לקבל סוגים שונים של שירות בתחום בריאות הנפש.
הרשימה של המרפאות מופיעה באתר של קופת החולים באינטרנט. ובמוקד הטלפוני של קופת החולים שלנו.

איך מקבלים טיפול במרפאה ציבורית מחוץ לקופת החולים?

כדי לקבל טיפול במרפאה ציבורית שהיא לא מרפאה של קופת החולים, אנחנו צריכים טופס 17 מנציג מקופת החולים.
טופס 17 הוא טופס התחייבות של הקופה לשלם בעצמה למרפאה בשביל הטיפול שאנחנו מקבלים.
טופס 17 (התחייבות) הוא גם אישור למספר הטיפולים שקופת החולים מאפשרת לנו לקבל.
לקראת הסיום של כמות הטיפולים שקיבלנו בטופס 17 מקופת החולים, אם יש צורך, איש המקצוע כותב בקשה לעוד טיפולים.
לאחר מכן, אנחנו צריכים לבקש טופס 17 חדש מקופת החולים.
כל עוד אנחנו צריכים עוד טיפולים, קופת החולים צריכה לאשר לנו לקבל את הטיפולים.

“סיימתי עשרים מפגשים עם פסיכולוגית שנמצאת במרפאה של משרד הבריאות. הטיפול לא הספיק והרגשתי שאני חייבת להמשיך להיפגש איתה. הפסיכולוגית פנתה לקופת החולים. קופת החולים אישרה את המשך הטיפול. כל מה שהייתי צריכה לעשות, זה לקחת טופס 17 שהכינה לי המזכירה בקופת החולים”

הדר, בת 26, ערד

כדאי לדעת: מי שמקבל קצבת נכות, מקבל את הטיפול בחינם. מי שלא מקבל קצבת נכות, משלם בערך 40-30 שקלים כל רבעון (כל 3 חודשים).

     מטפלים נפשיים עצמאיים – מה זה אומר?

חשוב לדעת: קופת החולים חייבת להציע לנו טיפול בתוך קופת החולים או במרפאה ציבורית. רק אם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים לפנות למטפל נפשי עצמאי בעלות (מחיר) גבוהה יותר.

מטפלים נפשיים עצמאיים מציעים טיפול בשיחות – פסיכותרפיה (טיפול נפשי).
מטפלים נפשיים עצמאיים לא מציעים את שאר השירותים של בריאות הנפש (למשל: מפגש עם אחות מהמרפאה, טיפול יום במרפאה).
צריך לקבל אבחנה (שֵׁם לבעיה) או חשד (אפשרות) לאבחנה, גם כשהולכים למטפלים עצמאיים.
הטיפול הנפשי אצל מטפלים עצמאיים הוא בתשלום גבוה יותר:
מחיר פגישה ראשונה – בערך 62 שקלים.
מחיר כל פגישה נוספת – בערך 148 שקלים.

רשימת המטפלים שיש להם הסכם עם קופת החולים נמצאת באתר האינטרנט של קופת החולים ובמוקד הטלפוני של קופת החולים שלנו.

אנחנו יכולים לפנות ישירות למטפלים שברשימת המטפלים.

    אילו סוגים של טיפול וייעוץ אפשר לקבל?

אפשר לקבל מקופת החולים סוגים שונים של טיפול וייעוץ מקצועי בבריאות הנפש.
מקבלים את הטיפול המתאים לפי החלטה של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

   אבחון והערכה

האבחון וההערכה נעשים בפגישה שלנו עם איש מקצוע מתחום בריאות נפש, למשל: פסיכיאטר/ית, פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאלי/ת.
בפגישה מבררים מה המצוקה (הבעיה) הנפשית וחושבים על טיפולים שיכולים לעזור.
לפעמים יש צורך בכמה פגישות כדי לעשות אבחון.

“הייתה תקופה שבה הרגשתי רע, לא יכולתי לעשות דברים שעשיתי בעבר. נפגשתי פעמיים עם פסיכיאטר של קופת החולים. הוא הסביר לי שאני סובלת מחרדה (זאת האבחנה) והמליץ על טיפול קוגניטיבי (זה שם של סוג של טיפול באמצעות שיחות)”

זהבית, בת 38, גדרה

פסיכותרפיה (טיפול נפשי)

הכוונה היא לפגישות בין המטופל לבין מטפל (למשל: פסיכולוג, עובד סוציאלי) כדי לקבל טיפול נפשי באמצעות שיחות.

יש סוגים שונים של טיפול נפשי: טיפול בשיחות בגישות שונות, למשל CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי), שהוא טיפול קצר יחסית שנמשך פחות משנה; טיפול בהבעה וביצירה (למשל: אומנות, מוזיקה, דרמה, ריקוד) ועוד.

טיפול זוגי וטיפול משפחתי

טיפול לזוגות ולמשפחות. הטיפול נועד לסייע בהתמודדות עם בעיות וקשיים.

 “בעלי פוטר מהעבודה ונכנס לדיכאון. זה השפיע מאוד על היחסים בינינו ועל הבית. הוא התחיל להיפגש עם אנשי מקצוע ובנוסף התחלנו ללכת לטיפול זוגי דרך קופת החולים. הטיפול עזר לנו להבין ולחזק אחד את השנייה”

מרינה, בת 43, קריית חיים

טיפול קבוצתי

טיפול שבו קבוצה של מטופלים נפגשת עם מטפל.
הקבוצה עוברת טיפול יחד, תוך למידה אחד מהשני ותמיכה אחד בשני.

תרופות וטיפול פסיכיאטרי

טיפול בעזרת תרופות, לפי מרשם מפסיכיאטר.
במהלך הטיפול נפגשים עם פסיכיאטר.
מדברים ועוקבים עם הפסיכיאטר על ההשפעה של התרופות עלינו ועל המצב הנפשי שלנו.
אם צריך, הפסיכיאטר ממליץ על שינוי בתרופה.
גם רופא משפחה יכול לחדש מרשם ולהתאים לנו תרופות.

טיפול יום במרפאה

אנחנו מגיעים למרפאה בקופת החולים או למרפאת חוץ בבית החולים לכמה שעות ביום, כמה ימים בכל שבוע.
זהו טיפול למצבי משבר (קושי), כדי למנוע החמרה ואשפוז בבית חולים.
בטיפול יום אפשר לקבל באותו המקום סוגים שונים ורבים של עזרה, למשל: מעקב רפואי, ריפוי בעיסוק, מפגשים קבוצתיים, טיפול אישי.

ביקורי בית

במקרים בהם אנחנו לא יכולים להגיע למרפאה בגלל המצב הנפשי שלנו,
אפשר לבקש שמישהו מצוות המרפאה יבוא לבקר אותנו בבית כדי לתת לנו עזרה נפשית.
איש צוות המרפאה מגיע אלינו הביתה ובודק מה המצב שלנו.
איש הצוות יוכל להמליץ לנו על הטיפול הכי מתאים.
לא מדובר במצבי חירום בהם יש לגשת למיון.

מפגשים עם אחות במרפאה

אפשר לקבוע פגישות עם אחות בנושא בריאות וטיפול בעזרת תרופות.
אנחנו יכולים לדבר עם האחות על דברים שאנחנו רוצים לדעת, למשל: אילו תרופות אנחנו מקבלים, מהן תופעות הלוואי של התרופות שלנו (דברים שאנחנו יכולים להרגיש בגוף כשאנחנו מקבלים את התרופות) ואיך מתמודדים עם תופעות הלוואי.
אם צריך, האחות יכולה לתת זריקות, לפי המלצה מהרופא.

הדרכה למשפחה שלנו

ייעוץ ותמיכה לבני המשפחה שלנו ופתרון לשאלות שלהם. מפגש של המטפל שלנו עם בני המשפחה שלנו – הורים או אחים, שבו המטפל ישמע מהם על התמיכה שלהם בנו, וייתן להם כלים/הכוונה כיצד לסייע להצלחת הטיפול שלנו.

תמיכה (עזרה) כדי לקבל את הזכויות שלנו

נפגשים עם איש מקצוע (למשל: עובדת סוציאלית).
איש המקצוע  מנחה אותנו לגבי מיצוי זכויות בבריאות הנפש ועוזר לנו ליצור קשר עם מקומות שצריכים לתת לנו את הזכויות שלנו (למשל: המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות).
איש המקצוע דואג שנקבל את הזכויות שלנו.

תמיכה (עזרה) בהגשה של בקשה כדי לקבל סל שיקום

צוות המרפאה לבריאות הנפש יכול לעזור לנו לבקש סל שיקום ממשרד הבריאות.
סל השיקום של משרד הבריאות נותן לנו שירותים ועזרה בתחומים שונים בחיים, למשל: בטיפול שלנו בבית, בעבודה, בלימודים. שעות הפנאי ועוד.
המטפל במרפאה יסביר לנו על שירותי סל השיקום השונים הקיימים. הוא יבדוק יחד איתנו האם יוכלו לסייע לנו בהשגת המטרות שלנו. הוא יסייע לנו בהגשת טפסי סל שיקום לוועדת השיקום האזורית כדי שתאשר לנו את השירות שמתאים לנו ונוכל להתחיל לקבל אותו.

     מהן הזכויות שלנו בטיפול נפשי בקהילה?

       מהו זמן הַמְתָּנָה לטיפול?

זמן המתנה הוא תקופת הזמן שאנחנו מחכים עד קבלת הטיפול שביקשנו. קופת החולים חייבת לתת את השירות בזמן הַמְתָּנָה סביר (הגיוני):

• זמן המתנה סביר לפגישה עם פסיכיאטר: עד חודש
• זמן המתנה סביר לפגישה של פסיכותרפיה (טיפול נפשי): עד 6 שבועות

שימו לב:

אם מרגישים מאוד לא טוב ורוצים להגיע לחדר מיון, רצוי לקבל מכתב הפניה מרופא המשפחה בקופת החולים. מגיעים עם מכתב ההפניה לחדר מיון בבית חולים כללי או לחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי.

מבחינת התשלום:

• אם קיבלנו מכתב הפניה, הטיפול יהיה חינם בכל חדר מיון.
• אם פונים בלי הפניה לחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי, הטיפול הוא תמיד חינם.
• אם פונים בלי הפניה לחדר מיון של בית חולים כללי (לא בית חולים פסיכיאטרי), לפעמים יבקשו מאתנו לשלם אגרה (כסף) עבור הטיפול.
• אם החליטו לאשפז אותנו בבית החולים (אשפוז פסיכיאטרי מרצון או אשפוז פסיכיאטרי בכפייה), לא נצטרך לשלם.
• אם שחררו אותנו מחדר המיון, יכול להיות שנצטרך לשלם על הטיפול.
  
  

באיזה מרחק מהבית יהיה הטיפול שנקבל?
     

  קופת החולים חייבת לתת את השירות במרחק סביר (לא גדול מדי) מהבית.

בדרך כלל, נקבל טיפול במקום שנמצא במרחק של עד שעה נסיעה בתחבורה ציבורית (אוטובוס, רכבת).

ביישובים רחוקים, השירות בבריאות הנפש יכול להיות רחוק יותר.

      למשך כמה זמן אנחנו יכולים לקבל את הטיפול?

יש לנו זכות להמשיך לקבל את הטיפול, כל עוד אנחנו צריכים טיפול.
אנחנו ממשיכים את הטיפול לפי אישור של איש מקצוע בבריאות הנפש.
במידה שאיש המקצוע מחליט שאפשר להפסיק את הטיפול ואנחנו לא מסכימים עם ההחלטה שלו, אנחנו יכולים להתלונן.

האם ניתן לעבור בין מרפאות?

*סרטון של איליה

קישור לסרטון:
https://youtu.be/2MO4JlcTRuQ

תקציר:  מעבר בין מרפאות – יש לנו את הזכות לבחור את המרפאה שבה אנחנו רוצים להיות מטופלים, ולעבור גם בין קופות חולים. איליה, עמית בתוכנית “עמיתים לזכויות”, מספר על הקשיים שהיו לו בתחילת הדרך ועל האופן שבו הזכות לעבור מרפאה עזרה לו בתהליך.

האם אנחנו יכולים לעבור מקופת חולים אחת לאחרת?

אנחנו רשאים לעבור מקופת החולים בה אנחנו מבוטחים לקופה אחרת.

אפשר לעבור קופת חולים פעמיים במהלך 12 חודשים מיום הרישום לקופת החולים.

מעבר מקופת חולים אחת לאחרת אינו פוגע בזכויות המגיעות לנו על פי סל שירותי הבריאות מקופת החולים ממנה ביקשנו לעבור.

במעבר בין קופות החולים נשמר הוותק שנצבר בשירותי הבריאות הנוספים (ביטוח משלים) באותה רמת ביטוח (זהב, פלטינה וכו’). יחד עם זאת, ייתכנו תקופות המתנה לשירותים חדשים, ומומלץ כי נברר לפני המעבר מהם תנאי הביטוח המשלים.

האם אנחנו יכולים לעבור בין מרפאות בריאות הנפש?

על מנת לעבור למרפאה אחרת של בריאות הנפש נצטרך לקבל מקופת החולים שלנו טופס 17 חדש ולהסביר את הסיבה שבגללה אנחנו רוצים לעבור מרפאה. המעבר עלול להיות מעט מורכב, אבל הדבר אפשרי.

איך שומרים על הסודיות שלנו?

*סרטון של אלה

תקציר: הרבה פעמים אנחנו נמנעים לקבל טיפול נפשי מהחשש שהדברים יתגלו או ירשמו לנו בתיק הרפואי. אלה, עמיתה לזכויות מסבירה על כך ששמירה על סודיות היא זכות שלנו ושאנו זכאים לדרוש אותה. בסרטון נוכל ללמוד כיצד הזכות הזאת נשמרת בקופות החולים.

     מהי שמירת סודיות בתחום בריאות הנפש?

המידע הרפואי על הטיפול בבריאות הנפש הוא פרטי ואישי.
הצוות של קופת החולים חייב לשמור על הפרטיות שלנו.
הצוות בקופת החולים מקבל רק מידע שחשוב לו לקבל כדי שיוכל לעזור לנו.

“אני גר ביישוב קטן, ותמיד פחדתי שהמזכירה במרפאה יודעת עליי הכול. שאלתי את הפסיכיאטר, שהסביר לי שהמזכירה נותנת טופס 17 כמו לכל טיפול אחר, ושהיא לא יכולה לראות דברים אחרים שקשורים למצב הנפשי שלי. זה הרגיע אותי מאוד”

עידו, בן 21, מושב בצפון

מה המידע שהצוות בקופת חולים יכול לקבל?

הסבר	המידע שהצוות לא מקבל	המידע שהצוות מקבל	הצוות
הצוות המנהלי מטפל בנושאים שקשורים לכסף. לכן, הצוות המנהלי מקבל רק את המידע שכלול בטופס 17 (ההתחייבות של קופת החולים לשלם על הטיפול הנפשי).	אבחנה מידע על הטיפול הנפשי	טופס 17 (התחייבות) בתחום בריאות הנפש	הצוות המנהלי (למשל: מזכירות)
רופא מקצועי (למשל: רופא עור, נוירולוג) צריך לפעמים מידע בסיסי כדי להתאים את הטיפול לאדם. במקרה כזה, רופא המשפחה מעביר לרופא המקצועי מידע על האבחנה שלנו ועל התרופות שאנחנו מקבלים.		תרופות אבחנה	רופא מקצועי שלא שייך לבריאות הנפש (למשל: נוירולוג, רופא עור)
רופא המשפחה מנהל את כל הטיפול הרפואי שלנו: הנפשי והגופני. למשל, רופא המשפחה דואג שאנחנו לא נקבל תרופות שלא מתאימות ביחד. לכן, רופא המשפחה מקבל מידע על: האבחנה, התרופות וסיכום תקופתי של הטיפול הנפשי. בסיכום התקופתי (אחת לכמה חודשים) יש מידע כללי על המצב הנפשי שלנו ועל הטיפול. בסיכום תקופתי אין פירוט על דברים שהאדם (המטופל) והמטפל אומרים בשיחות הטיפוליות.		תרופות אבחנה סיכום תקופתי (סיכום כללי בלבד) על הטיפול הנפשי	רופא משפחה
מטפלים בבריאות הנפש (למשל: פסיכולוג, פסיכיאטר) עוזרים לנו בתחום בריאות הנפש. לכן, מטפלים בבריאות הנפש מקבלים את כל המידע עלינו בתחום בריאות הנפש: אבחנה, תרופות וסיכום רחב (מפורט) על הטיפול הנפשי.			מטפלים בבריאות הנפש (למשל: פסיכולוג, פסיכיאטר)

     באילו מקרים מותר לקופת החולים להעביר לגורם אחר מידע רפואי שלנו?
                 

המידע על הטיפול בבריאות הנפש הוא פרטי ואישי.
לפי החוק, קופת החולים מעבירה מידע רפואי במקרים הבאים:

• כאשר אנחנו מבקשים או מסכימים להעביר את המידע הרפואי למישהו אחר.
  לדוגמה, אנחנו מבקשים להעביר מידע רפואי למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל קצבת נכות (כסף) מהמוסד לביטוח לאומי. אם אנחנו לא מסכימים להעביר את המידע, אסור להעביר את המידע.
• כשיש צו של בית משפט, שקובע שקופת החולים חייבת להעביר את המידע (גם אם אנחנו לא מסכימים).
• לפני תהליך גיוס לצבא: בשאלון הרפואי שאנחנו ממלאים עם רופא לקראת “צו ראשון”.

“רציתי להשתתף בקורס טכנאים וביקשו ממני להביא אישור מרופא המשפחה. בהתחלה הרופא הוציא את המידע על המצב הנפשי והתרופות שאני לוקח. אחרי שדיברתי איתו, הוא הוריד את המידע הזה וכתב רק על המצב הפיזי שלי.”

סמיון, בן 37, מגדל העמק

חשוב לדרוש שקופת החולים והרופאים שלה ישמרו על הסודיות לגבי המצב הרפואי שלנו. אם אנחנו מזהים שלא שומרים על הסודיות שלנו – חשוב לדרוש מקופת החולים לתקן את הבעיה.

   מה עושים כשלא מקבלים טיפול שצריכים?

לפעמים יכול להיות שלא נקבל את כל מה שמגיע לנו.
כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו, יש לנו זכות להתלונן על כך.
חשוב להתלונן כשפוגעים בזכויות שלנו וכשאנחנו לא מקבלים את השירות הרפואי שמגיע לנו.
כשאנחנו מתלוננים, אנחנו עוזרים לשפר את השירות וגם פועלים כדי לקבל את מה שמגיע לנו.

         על מה אפשר להתלונן?

אפשר וכדאי להתלונן כשאנחנו מרגישים שפגעו בזכויות שלנו בבריאות הנפש.

למשל:

• כאשר אנחנו לא מקבלים טיפול נפשי בשיחות, או שירות אחר בתחום בריאות הנפש, אף על פי שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים את הטיפול.
• כאשר אנחנו ממתינים (מחכים) יותר מדי זמן לקבלת הטיפול: יותר מחודש לפסיכיאטר, יותר משישה שבועות לפסיכותרפיה (טיפול נפשי בשיחות).
• כאשר אין מרפאה במרחק סביר (הגיוני) מהבית שלנו, ואנחנו צריכים לנסוע יותר משעה בתחבורה ציבורית (למשל: אוטובוס, רכבת) כדי לקבל טיפול. שימו לב: ביישובים רחוקים השירות בבריאות הנפש יכול להיות רחוק יותר.

• כאשר אנחנו מבקשים תמיכה (עזרה) בפנייה לסל שיקום, ואנחנו לא מקבלים.
• כאשר קופת החולים מפנה אותנו למטפל נפשי עצמאי, בלי להסביר לנו שאנחנו יכולים לקבל טיפול נפשי חינם, במרפאה ציבורית.
• כאשר לא שומרים על הסודיות שלנו.

“פניתי לקופת חולים כדי לקבוע תור לפסיכיאטר. הם אמרו שאני צריכה לחכות חודשיים וחצי, למרות שהסברתי להם שהמצב דחוף. התייאשתי מאוד ורציתי לוותר. לא היה לי כוח להתלונן וגם לא האמנתי שזה ישנה משהו. בסופו של דבר, אימא שלי עזרה לי לנסח מכתב. בזכות התלונה ששלחנו למשרד הבריאות ולהנהלה המחוזית של קופת החולים, קיבלתי תור אחרי שבועיים. אני שמחה שלא ויתרתי, זה השתלם”

אתי, בת 33, קצרין

 למי אפשר לפנות כדי לקבל מידע ולהתלונן בנושא בריאות הנפש?
                       

מגיעות לנו זכויות לפי החוק.
כשאנחנו רוצים לדעת עוד על הזכויות שלנו בבריאות הנפש, או כשאנחנו לא מקבלים את הזכויות שלנו, יש למי לפנות.
אנחנו יכולים לפנות אל הנציג בסניף של קופת החולים. אפשר להגיע לסניף ולדבר עם הנציג, אפשר להתקשר בטלפון, אפשר לשלוח מכתב בדואר או בפקס ואפשר לשלוח הודעה באתר האינטרנט או בדואר האלקטרוני.
בכל קופת חולים יש אדם שאחראי לקבל פניות (תלונות) מהציבור ולתת לפונים תשובה.
אפשר להתלונן גם דרך האתר שלנו

תוכלו להעזר באתר שלנו כדי לכתוב מכתב תלונה –  לחצו כאן.

אתר האינטרנט	מוקד טלפוני	קופות חולים
בריאות הנפש באתר כללית	*2700	קופ”ח כללית
בריאות הנפש באתר לאומית	507*	קופ”ח לאומית
בריאות הנפש באתר מאוחדת	3833*	קופ”ח מאוחדת
בריאות הנפש באתר מכבי	3555*	קופ”ח מכבי

• משרד הבריאות

מוקד קול הבריאות למידע ותלונות – 5400*
כתובת הדואר האלקטרוני: call.habriut@moh.health.gov.il
אינטרנט:
“פניות הציבור” באתר משרד הבריאות >>

נציבות קבילות הציבור לחוק בריאות ביטוח ממלכתי

מהי נציבות קבילות הציבור ומהן תפקידיה?

• התפקיד של נציבות קבילות הציבור הוא לברר את התלונות שיש לנו מול קופות החולים בנוגע לזכויות שלנו לתרופות, בדיקות, טיפולים או ניתוחים.
• במקרים של פגיעה בזכויות שלנו, יש לנו את הזכות לפנות ללא תשלום לנציבות קבילות הציבור.
• נציבות קבילות הציבור היא גוף הפועל על פי חוק.

באילו מקרים נוכל לפנות לנציבות קבילות הציבור?

• אנחנו לא יכולים לקבל את השירות במרחק סביר ממקום המגורים שלנו.
• הבקשה שלנו לקבל שירות רפואי מקופת החולים שלנו נדחתה.
• השירות הרפואי שהקופה אישרה לנו לא תואם את הצרכים שלנו.
• יש עיכוב לא סביר במענה של הקופה לבקשה שלנו.
• אנחנו לא יכולים לקבל את השירות בזמן סביר לפי מידת הדחיפות שהמצב שלנו מחייב.

מה נצטרך לצרף לתלונה?

• יש לציין על מסמכי התלונה את השם ומספר תעודת הזהות שלנו, כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ושם הקופה שבה אנחנו מבוטחים.
• מסמכים רפואיים רלוונטיים לשירות הרפואי שאותו אנחנו מבקשים, למשל: המלצת רופא לקבלת טיפול מסוים, הפניה לבדיקה וכד’.
• תשובה של קופת החולים, אם התקבלה בכתב.
• במידה שמישהו אחר מגיש את התלונה בשמנו, יש לצרף אישור שלנו שהוא יגיש את התלונה ויקבל מידע רפואי עלינו.

חשוב שנדע: בירור התלונה שלנו יתחיל רק לאחר שהנציבות תקבל את כל המידע.

התלונה שלנו תועבר לבירור מול קופת החולים או גורמים נוספים בהתאם לצורך.

כיצד נוכל לפנות אל נציבות הקבילות?

• בטופס מקוון
• בדואר אלקטרוני:    kvilot@moh.health.gov.il
• בפקס:02-5655981
• במכתב: ירמיהו 39 ירושלים, מיקוד 9101002
• בטלפון: מוקד קול הבריאות 5400*

מדוע כדאי לפנות אל נציבות הקבילות?

• לנציבות הקבילות יש סמכות על פי חוק לבדוק את התלונות שלנו.
• הנציבות מעוניינת להבין מה קורה בפועל בשטח ולדעת מה מפריע לנו ביומיום.
• במקרים רבים, בירור תלונות שהוגשו לנציבות הקבילות הוביל לשינוי ההחלטה של קופת החולים וקבלת השירות.
• חשוב שנדע: מענה ראשוני לתלונה שלנו יימסר על ידי נציבות הקבילות לאחר 48 שעות. הטיפול בתלונה יתבצע תוך 30 ימים.
• במקרים חריגים שמצריכים בדיקה מעמיקה יותר, הטיפול בתלונה יכול להימשך כמה חודשים. מומלץ לבדוק את מצב הטיפול בתלונה במוקד כל הבריאות.

לקריאה על תלונות וסיפורי הצלחה בפניה לנציבות

• ארגון “בזכות” – מידע על זכויות וייעוץ בהגשה של תלונה

טלפון: 02-6521308
כתובת הדואר האלקטרוני: mail@bizchut.org.il